כיצד משפיע הקול שלנו על הרושם הראשוני?

ראשי >סרטוני הדרכה ומאמרים>כיצד משפיע הקול שלנו

מחקרים מצביעים על קשר מובהק וגבוה מאוד (מעל ל 90%) בין התקשרת הלא מילולית שלנו לבין הרושם שאנו מטביעים בצד השני אתו אנו מתקשרים.
חלק מהתקשורת הלא מילולית היא הקול שלנו, ההתנסחות, השימוש במילים, הטונאציה, הווליום, הדיקציה ועוד
 
בכל פעם שאני חושבת על הרגלי דיבור נכונים, עולה לנגד עיני המחזה "פיגמליון", מאת ברנרד שואו, העוסק בהתערבות שעושה פרופ' היגינס, חוקר ידוע לתורת ההיגוי, עם חברו, גם הוא בלשן, כי יוכל להפוך מוכרת פרחים פשוטה לנסיכה לערב אחד. פרופ' היגינס מלמד אותה לדבר נכון באמצעות אכילת חצץ ודיבור מול להבת נר בוערת. אני חייבת לציין שמאז השתנו השיטות, אך לא המהות. הקול שלנו הוא אחד המדדים המסגירים אינספור פרטים לגבינו, כולל מצב הרוח, מצב נפשי, תכונות אופי וכדומה, וזאת מבלי שנתכוון לכך.
 
אנחנו לומדים בבית הספר קריאה וכתיבה, ושוכחים את חשיבות העברת המסר בעל-פה. נעשית הפרדה בין המסר שאנו רוצים להעביר לבין האופן שבו הוא נאמר, והפרדה זו אינה מקדמת את אפקטיביות התקשורת שלנו.
הקול שלנו הוא אמצעי תקשורת ראשון במעלה , בשיחות טלפון , מי שמרצה בהרצאות, מקוונות או פיזיות, מי שמקליט מצגות קוליות לאתר שלו, מי שנזקק לכישורי שכנוע באמצעות הקול, או לכל מי שרוצה ללמוד את סוד השימוש המשכנע בקול מול אדם אחד ומול קהלים גדולים במיוחד.
 
למה להתעכב על הטונאליות בעידן החזותי?
הקול הוא אחד מדרכי ההבעה המרכזיים שלנו. הפילוסוף היווני גאלן אמר "הקול הוא מראה הנשמה". הקול נחשב ל"פנים השניות שלנו" והוא חושף את ההיסטוריה שלנו בדיוק כמו שמראה הפנים מעיד עלינו. פיזיולוגית, הקול קשור למרכז הרגשות במוח, ומהווה ברומטר לרגשות.
מה גורם לנו להימשך לקול מסוים ולהירתע מקול אחר? הקול שלנו יכול לפתוח לנו דלתות, או לסגור אותן בפנינו, מבלי שנבין מדוע.
השימוש שלנו בקול ובמסרים שאנו מעבירים יכולים להיות מכריעים לגבי המשך התקשורת שלנו: המינון הנכון של הפגנת רגש ידידות, טונאליות נכונה, בחירת המלים והנימוסים המקובלים, הם שיהפכו את האינטראקציה שלנו באמצעות הקול לאפקטיבית.
ד"ר מהרביאן מצא כי מכלל 100% התרשמות ראשונית שלנו, פנים אל פנים, מאדם לא מוכר, 55% מוקדש להופעתו של האדם, 37% מוקדש לקולו, ו-8% לתוכן דבריו. מחקרים מודרניים יותר מורים על כך שאנחנו יכולים לגלות כי אנשים כבר גיבשו עלינו דעה בפגישה הראשונה, כתוצאה משיחת הטלפון המקדימה.
 
מה בין גוון הקול לתדמית?
 
התדמית הקולית דומה מאוד לתדמית החיצונית, המורכבת בעיקר משפת הגוף. מסתבר שגם לקול יש תדמית משלו. ד"ר פול אקמן, פסיכולוג העוסק בחקר ההתנהגות האנושית, מצא שאנחנו מגיבים באופן רגשי לקול, כמושך או דוחה. אקמן ערך ניסוי בקרב 2,000 איש, שמטרתו לבדוק האם יש קשר בין איכויות הקול שאנו שומעים לתכונות אופי שאנו מייחסים לבעל הקול. החוקר השמיע הקלטות של מדגם מייצג של איכויות קול באוזני הנחקרים, שהתבקשו לחוות דעה על אופי בעלי הקול. להלן חלק מממצאיו:
  • תדמית המשעמם האולטימטיבי – אלה שמדברים בטון מונוטוני זכו לכינוי המשעממים. אקמן גם מצא שלבעלי קול מונוטוני יש קשיים בהעברה רגשית של מסרים. הם נוטים לוותר על זכות הדיבור עוד לפני שהגיע תורם. 
  • תדמית ה"אמריקאי המכוער" – הצעקניות זכתה לכינוי "האמריקאי המכוער". אקמן מצא שהנוטים לצעוק סובלים מאגו מוגבר; יש להם צורך שיבחינו בהם בכל מצב, והם פועלים מתוך חוסר אכפתיות כלפי הסובבים אותם. 
  • תדמית הלחשן – הלחשנים הם בעלי קול נמוך ורך מדי. הם בולעים מלים ומנמיכים טונים בסוף משפט. הם נמצאו כבעלי ביטחון עצמי נמוך. הם חוששים לבטא את עצמם ומרגישים שדבריהם אינם חשובים. 
  • תדמית התינוקת – נשים בעלות קול דק וגבוה במיוחד נחשבות לבעלות אישיות לא בוגרת והתנהגות תואמת, הכוללת תנועות ראש וגוף מנייריסטיות. 
  • התדמית התוקפנית – אנשים בעלי איכות קול תוקפנית וקשה נמצאו כאנשים שקולם מחצין קונפליקטים בחיים האישיים וקושי ביצירת קשר. הם נשמעים מדוכאים ונוטים לדכא את בני שיחם באמצעות קולם החורק. 
  • תדמית חלש האופי – לאנשים שמדברים מהר מדי, כאילו הם יורים את המלים בשומע בקצב של למעלה מ-150 מלים בדקה, יוחסו תכונות של חוסר סבלנות וחוסר ביטחון, שכן המהירות מבטלת את חשיבות המסר בעיני השומעים. 
פול אקמן לא בדק תדמית אתנית, אך גם למבטא יש עולם סטריאוטיפים מרתק, כמספר הבדיחות על העמים השונים. גם מתדמית אתנית לא ניתן להימלט והיא מלווה בכל הסטריאוטיפים הנלווים לבני אותו עם.
 
האם יש קשר בין קול לתכונות אופי?
 
חשוב לי לציין כי כל המחקרים, כדוגמת מחקרו של פול אקמן ואחרים, מראים שאין קשר בין קולו של האדם לתכונות האופי האמיתיות שלו אך יש קשר אמיץ בין קול ותהליכים רגשיים, המשפיעים על גובה הקול שלנו. אם אנחנו מתרגשים, הקול שלנו עשוי לעלות ולהפוך לצווחני; אם אנחנו בדיכאון, הקול שלנו נעשה אטי ונמוך מהרגיל. במצב של התרגשות, יש בליעת רוק מוגברת והרטבה של השפתיים וכו'.
 
אז, איך נשלוט בתדמית הקול שלנו, כך שלא תיפול ליער התדמיות הסטריאוטיפיות? איך נצליח לייצר לעצמנו תדמית קולית מנצחת בתקשורת?
תוצאות המחקר הבא ישפכו אור על התשובה. המחקר בדק מה גורם לנו להימשך לקול אחד על פני האחר. החוקרים ביקשו מקבוצת אמריקאים לדרג אנשים ידועים כמו: רונלד רייגן, ברברה וולטרס, אליזבת טיילור, סילבסטר סטלונה ואחרים, לפי קול מושך יותר או פחות. במקום הראשון דורגה אליזבת טיילור, בנימוק שקולה נמוך וחם. במקום האחרון דורג סילבסטר סטלונה, בנימוק שהקולו מחוספס, חד-גוני ומגומגם. ממצא מעניין אחר במחקר היה, שמי שקולו נשמע מושך, דורג גם כמושך יותר מבחינה חיצונית, ולהיפך.
 
ממצא זה מגובה במחקרים, המורים כי מי שיודע לדבר היטב ולשדר את המסר הרצוי לו יתקבל בעיני השומע אותו כאדם אינטליגנטי, מושך ואף מצליחן. התוצאה: מיומנויות קוליות טובות עוזרות בראיונות עבודה, בשיחות היכרות, בשיחות מכירה ועוד.
 
וכאן חשוב לציין כי הרגלי הדיבור, הטונים והשפה, המרכיבים את מידת ההקשבה של השומע לנו, הם ברי שליטה וניתנים לאימון ולהתאמה לשלושת מוקדי הרושם הקולי שלנו: התוכן, הטונאליות ומידת המשיכה של הקול, ובקיצור: התדמית הקולית.
 
מהי תדמית קול רצויה, ששומעים אוהבים לשמוע? איך ניתן לשבור את המעגל של שיוך תכונות סטריאוטיפיות לגובה הקול שלנו? האם יש לכם תדמית קולית הפוגעת בקשב לכם? אני רוצה להציע לכם לבדוק מהם המקרים שבהם נוצר קשר עם אדם חדש ואתם מדמיינים אותו באופן מסוים, ואז אתם פוגשים אותו והוא נראה ומתנהג אחרת לגמרי; זה סימן שקיים נתק בין התדמית הקולית לאדם עצמו.
 
כיצד נשפר את תדמיתנו הקולית?
 
אם קשה לשלוט על מצב הרוח, במה כן ניתן לשלוט? 1. באינטונציה ידידותית; 2. בקצב דיבור נינוח.
נמצא שקול צרוד ולא נקי אינו משכנע מספיק את השומע. כמו-כן, החל מגיל 40 הקול שלנו נסדק ודורש תחזוקה. התוצאה היא שהקול שלנו מעלה תדמיות לא רצויות. במחקר שבחן אילו מורים מחבבים תלמידי בית ספר על-פי קולם, הילדים ציינו את התכונות הקוליות הבאות כרצויות לשם יצירת תדמית קולית חיובית: קול ידידותי, שימוש בהומור, אינטונציה מגוונת עם עליות וירידות של הקול להגדשת מסרים חשובים במשפט, חביבות וחיוך הנשמע בקול.
 
תחשבו כמה התכונות הללו חשובות בטלמרקטינג, או כשאתם קובעים פגישה ראשונה עם האדם בטלפון. פעמים רבות מגיעים אלי לקוחות דרך אתר האינטרנט שלי, או דרך הפעילות שלי ברשתות חברתיות. אני יכולה להגיד באופן ודאי מתי האדם יופיע לפגישה ומתי הוא יבטל אותה, על-פי ההצלחה שלי ליצור קשר בלתי אמצעי ואישי עם הדובר, באמצעות הקול בלבד. אם תופסים אותי לא מוכנה, למשל, כשאני ביום נאחס, או נסערת רגשית, או עם מגבלת זמן – השיחה עולה על שרטון ויש סבירות גבוהה שהאדם יבטל את הפגישה.
 
לגבי קצב הדיבור; בעזרתו ניתן לחשוף תהליכי חשיבה. בשיחה בה יש תהליכי עיבוד מידע, יש הפסקות יזומות בדיבור באופן המאפשר זמן מספיק לעיבוד מידע. ילד זקוק לשתי שניות הפסקה לעיבוד מידע ואילו מבוגר לשנייה אחת. השיחה צריכה, אם כן, להתנהל בנינוחות, אם רוצים שתיווצר אינטראקציה מועילה ונטולת שיוך סטריאוטיפי שלילי על אופן הדיבור שלנו.
 
נתון זה עומד בניגוד לתרבות הדיבור הישראלית ואף הניו-יורקית, בה אנשים רגילים לדבר מהר. החיסרון: אנחנו מדברים מהר בלי לתת לאדם מולנו מספיק זמן לתגובה. חשוב להתחשב בקורה בעולם ובמיוחד למי שמדבר ושומע אותנו בשפה שאינה שפת אמו; כדי שיוכל לעבד מידע ולענות לנו מתוך אחריות ונינוחות.
 
שליטה בקול ובקצב הדיבור יכולה ליצור אחת משתי התדמיות הקוליות הבאות:
 
  • תדמית האדם החושב – אדם המדבר בקצב דיבור אטי ושקול עם הפסקות במקומות הנכונים, נחשב לאדם חושב, שכדאי לעשות איתו עסקים. הוא שוקל כל הצעה והצעה בנחת רוח, על כל הפרטים והגורמים המעורבים בדבר, מתוך כבוד לתהליכי החשיבה וההבנה של הזולת, ויש סבירות גבוה שייווצר דיאלוג בונה, עם תהליך הסקת מסקנות הנעשה מתוך אחריות וכבוד לזולת. 
  • תדמית האדם הבטוח בעצמו – אדם המדבר בקצב שוטף, ללא טעויות, המשתמש בסלנג ובז'רגון מקצועי, נחשב לאדם בעל ביטחון עצמי גבוה, בעל יכולת שכנוע גבוהה, המדבר מתוך ידע ואמונה מלאה בכנות דבריו ומתוך אמונה עצמית ביכולתו לעמוד מאחורי הדברים. 
חשוב שתדעו, בסופו של דבר, כי תדמית קולית היא לא ברירת גורל וכי יש אפשרות לעצב מחדש את התדמית הקולית שלנו. חשוב שנהיה מודעים לה ולמה שהיא משדרת. למשל, נשאיר לעצמנו הודעה מוקלטת בנייד ונקשיב לקול שלנו. אני ממליצה לעצום עיניים ולנסות לדמיין מי האיש הדובר. תופתעו לגלות אדם בעל קול זר בטלפון. הסיבה: איננו שומעים את עצמנו כפי שאנו נשמעים באוזני הזולת. עצמות הגולגולת שלנו, דרכן עובר הקול בדרכו לאוזן, מעבירות לנו קול שונה מאשר הקול שלנו במציאות. 

X סגור חלון